לדבר אל אנשים סגנון מספר הסיפורים

כאשר אני מדבר "אל אנשים" במקום "עם אנשים"

אני בתפקיד מספר הסיפורים הארוכים והוא בתפקיד הקהל!

אני רוצה להזכיר לכם ממצא שחוזר על עצמו שוב ושוב במחקרים על רושם ראשוני – אנחנו מתעניינים הכי הרבה בעצמנו!

מה זה אומר?

שכאשר אנחנו מדברים על עצמנו או שהאחר מדבר איתנו עלינו, זה הכי מעניין אותנו. אם אנחנו מוכנים לשמוע סיפורים על אחרים, זה בדרך כלל כאשר יש לנו אינטרס לדעת דברים עליו או עליה, או כאשר אנחנו מכירים אותם ואוהבים אותם. וגם אז סיפורים על אחרים , עדיף שיהיו במינונים מדודים.

אז עכשיו אתם בטח יכולים להבין שאחת המלכודות שמספרי הסיפורים נופלים אליהם זה "אני, אני, אני ועוד אני", והבעיה היא שה "אני" של האחר שעומד מולי, ממש לא קשור ל"אני" שלי! אז אם כל אחד מתעניין הכי הרבה בעצמו, הסיכוי שזה שעומד מולי בשיחה יתעניין בכל הסיפורים שאני מספר לו עלי או שקשורים אלי ולא עליו או שקשורים אליו, קטן מאוד. וגם במידה והוא כן יתעניין בהתחלה בסיפורי ה"אני" הארוכים שלי, סביר להניח שמהר מאוד ירגיש ש"החמצן בחדר נגמר", שהוא משועמם ואפילו חסר סבלנות כלפי.

אז אם אנחנו מאלה שאוהבים לספר סיפורים ארוכים ומפורטים בין אם זה עלינו או על אחרים, אנחנו עלולים דווקא לאבד נקודות קרדיט בפגישות ראשונות ואפילו בשיחות עם אנשים באופן כללי. ואתם יודעים מה הכי גרוע? לספר סיפורים ארוכים ומפורטים על אנשים שהאחר בכלל לא מכיר, מתעניין בו או אוהב אותו.

מתי אנחנו מספרים סיפורים? כאשר אנחנו מדווחים בפרטי פרטים לאחרים על אירועים וחוויות שונות, כאשר יש עודף מידע והאדם שמולנו לא יכול להיות אינטראקטיבי בשיחה (משתתף פעיל) אלא הופך לקהל שלנו, כלומר לזה שתפקידו להגיב בלבד (מה זה אומר להגיב? להנהן, לחייך וברוב הפעמים, אם נשים לב,  התגובה תהיה שעמום וחיפוש אחר גירוי מעניין אחר).

באופן כללי, אני מנחה את המתאמנים שלי לפרט כאשר שואלים אותם למשל, "מה קורה?". במקום לענות "בסדר" ולהפוך את השיחה לשיחת "פינג פונג", אני מייעצת להם דווקא לענות תשובה הכוללת  4- 5 משפטים שמספרים מה קורה להם, ובעצם נותנים מספיק מידע על מנת שהאחר יוכל לשאול אותם שאלה, להתעניין, למצוא משהו משותף והדדי, וכך לפתח שיחה.

ולכן, חשוב להבין שהיכולת לספר סיפורים היא חלק חשוב ומהותי באינטראקציה בין אנשים. מחקרים מראים שאנשים שנחשבים מאוד יעילים שעונים תשובות בנות מילה אחת, שעונים מאוד לעניין ובדיוק למה ששאלו, דווקא נתפסים כאנשים שקשה מאוד לפתח איתם שיחות. עם זאת, חשוב שתדעו שגם אם ניחנתם ביכולת המדהימה של סיפר סיפורים, אורך הסיפור וכמות הפרטים שאתם משתפים בה כן יקבעו האם האחר, שאנחנו מדברים איתו ירצה להתחבר אילינו  או לא.

במיוחד חשוב להבין ששיחות ראשונות שונות משיחות המשך, ולכן עדיף שבשיחות ראשונות עם אנשים, דווקא נקצר את הסיפור, נמעיט בפרטים ונשתדל לא לכלול אנשים שבן השיחה שלנו לא מכיר בכלל. ואם אנחנו באמת רוצים לצאת מרתקים בשיחה, נדבר עליו, על דברים שקשורים אליו. אלה יבטיחו שנעשה רושם טוב יותר על האדם שמשוחח איתנו.