לא כל סוגי הלחץ הם שליליים !

מי שעזר לנו להבין שלא כל סוגי הלחץ שאנו חווים הם שליליים היה הפסיכולוג הקנדי הנס סליה.

המודל שלו כולל ציור ציר אופקי –  המייצג את רמת התפקוד שלנו, וציר רוחבי – המתאר את כמות הלחץ/חרדה שלנו. את החלק הפנימי בין צירים אלה, חילק לארבעה חלקים :

מצב ״רגיעה״ – שימו לב ! אין כמעט לחץ/חרדה, אך במקביל, התפקוד שלנו ירוד.

מצב ״לחץ אופורי״ – בו התפקוד שלנו משתפר ככל שרמת הלחץ/חרדה שלנו עולה אף היא – זה לא לחץ שלילי ! זה לחץ חיובי.

מצב ״ מצוקה״ – מתאר מצב בו ככל שרמת הלחץ/חרדה שלנו ממשיכה לעלות, רמת התפקוד שלנו מתחילה לרדת – זה הלחץ השלילי !

מצב ״מצוקה קיצונית״ – מתאר מצב בו רמת הלחץ/חרדה שלנו ממשיכה לעלות ומורידה את רמת התפקוד שלנו עד אפס תפקוד – זהו לחץ שלילי קיצוני.

בימינו, כבר לא מבדילים כלל בין סוגי הלחץ/חרדה השונים הללו, וזה פוגע בנו.

למה ?

מאחר וההבחנה הזאת בין לחץ חיובי (״לחץ אופורי״) לבין לחץ שלילי (״מצוקה״) יכולה לתקן עבורנו את ההנחה השגויה שכל לחץ/חרדה שאנו חשים הם שליליים, ולכן עדיף לנו להירגע !

אך יש פעמים רבות שעדיף לנו דווקא לא להירגע !

בואו ניקח דוגמא –

תארו לכם שאתם לפני מבחן מאוד חשוב, מבחן שיקבע למשל באיזו הקבצה תהיו בחטיבה, כמה יחידות מאותו מקצוע תעשו בבגרות/ מבחן קובע באוניברסיטה/ מבחן פסיכומטרי הקובע מה תוכלו ללמוד באוניברסיטה.

מאחר והמבחן הזה כל כך חשוב, אתם לומדים אליו בשקדנות רבה כבר ימים רבים.

יום לפני הבחינה, אתם קמים בבוקר ומה אתם חשים ? לחץ וחרדה !!!

מאחר ואתם מניחים כמו רבים מאיתנו, שלחץ הוא דבר רע, סביר שהתגובה שלכם תהיה למצוא כמה שיותר מהר דרך להירגע מהלחץ/חרדה שאתם חווים.

אתם טועים לחשוב שאם תירגעו ותפחיתו את רמת הלחץ והחרדה שלכם, לבטח תשפרו את רמת התפקוד ששלכם בבחינה. אבל זה לא נכון !!

מאחר ואתם, כמו רבים אחרים, מניחים שכל לחץ/חרדה שאתם חווים הם שליליים, ואתם מתמקדים בלהרגיע את עצמכם, הרבה פעמים תיצרו את התוצאה ההפוכה ! תגרמו לתפקוד גרוע יותר במקום טוב יותר.

לעומת זאת, אם הייתם מניחים שרמה מסוימת של לחץ/חרדה היא לא בהכרח דבר רע, הייתם לומדים בשקדנות גם יום לפני המבחן, ובוודאות משפרים את התפקוד שלכם בבחינה עצמה.

ואפילו יותר מכך, מאחר והרבה מאיתנו שחווים לחץ/חרדה חיוביים בעצם מניחים כי הלחץ/חרדה שהם חווים הם שליליים ובוחרים להירגע פעם אחר פעם אחר פעם… הנזק שנגרם הוא אפילו גדול יותר מאשר תפקוד פחות טוב באופן רגעי.

במצב זה אנחנו גורמים לכך שהיכולות שלנו לעמוד בפני לחץ וחרדה, אפילו הקטנים ביותר, ישאפו לאפס.

ולכן, אם נבין נכון את הקטגוריות של המודל החשוב הזה של סליה, נוכל לאט ובנחישות לתרגל את עצמנו להיות עמידים, גם בפני רמות גבוהות יותר של לחץ/חרדה.

כדי לתרגל את עצמנו חשוב שנבין איפה אנחנו ממוקמים בעצם בתוך המודל הזה.

במאמר הבא ״איפה אתה ממוקם במודל הלחץ/חרדה הזה״ – אפרט את הקטגוריות השונות כדי שכל אחד מאיתנו יצליח להבין באיזו קטגוריה הוא נמצא.