כוחה של חשיפה עצמית בשיחות ראשונות

האם החולשות שלנו יכולות להיתפס גם כדבר “סקסי”?

כולנו יודעים שרושם ראשוני חיובי הוא דבר חשוב וחלק לא קטן ממנו קשור ברמת הנלהבות שלנו וכמות התכונות החיוביות המיוחסות לנו, מה שאיננו בהכרח יודעים זה שכאשר אנו מפגינים חולשות הדבר יכול להשפיע על הרושם שנעשה על הזולת דווקא בצורה חיובית ולא בצורה שלילית. כאשר אנו מספרים על טעות שעשינו  או על חולשה שלנו תוך כדי שאנו משתמשים בחוש הומור חיובי, זה דווקא עוזר לנו להתחבב על האדם האחר ולהתחבר אליו!

למה? מאחר ותכונות כאלה גורמות לאדם האחר העומד מולנו להשתחרר בעצמו ולהרגיש יותר נוח בחברתנו. מעבר לכך, אנו מפעילים נורמת הדדיות ומגדילים את הסיכוי שאותו אדם שמולנו יספר לנו על טעויות שעשה או על חולשות שלו וזה כשלעצמו יגביר את רמת האינטימיות בקשר מולו. אנשים שמשתמשים בחוש הומור חיובי ומראים כי אינם לוקחים את עצמם ברצינות רבה מדי, משדרים שאנחנו אנשים שמרגישים טוב עם עצמם ושאנחנו בעלי הערכה עצמית גבוהה. זה נשמע אומנם פחות אינטואיטיבי לנו, אך דווקא כאשר אנו מפגינים קצת חולשה אנו נתפסים בעיני האחר כחזקים וכבטוחים בעצמנו ובעיקר כאנושיים!

ארונסון ועמיתיו (1966) הניחו כי אדם “מושלם מדי” עלול להיתפס בעיני האחר כפחות אנושי וכמרוחק. הם הציעו כי חסרונות מעטים שנפגין יגרמו לאחר מולנו לתפוס אותנו כיותר אנושיים ולהגביר את החיבה שלו כלפינו. במטרה לבדוק את ההנחה הזאת, בנו החוקרים את הניסוי הבא. הם ביקשו מהנחקרים להאזין לאחת מ-4 קלטות של ראיון בהם הציג סטודנט (שהיה בעצם שחקן ששיתף פעולה עם החוקרים) את מועמדותו לצוות שייצג את האוניברסיטה בתחרות טלוויזיה ארצית. כול 4 הקלטות הוקלטו בעצם על ידי אותו סטודנט שחקן וכללו 4 גרסאות שונות:

1).מועמד מבריק, מצטיין בלימודיו, בעל ידע רב ובקיאות בכל השאלות שנשאל בראיון וכבר ייצג בעבר את בית ספרו בתחרויות ספורט.

2). מועמד מבריק שפישל מעט. למה הכוונה? מדובר באותו מועמד מבריק מהסעיף הקודם אלא שבמהלך הריאיון שפך בטעות את כוס הקפה שלו והכתים את בגדיו ואז העיר על כך.

3). מועמד בינוני, הצטייר כתלמיד ממוצע, ענה נכון רק על חלק מהשאלות שנשאלו בראיון ובעברו רצה לייצג את בית ספרו בנבחרת ספורט אך הדבר נמנע ממנו בשל הישגיו הממוצעים.

4). מועמד בינוני שפישל, כלומר, אותו מועמד מסעיף 3 ששופך את הקפה על בגדיו ומעיר על כך.

הנחקרים בניסוי היו צריכים לחוות דעה על המועמד ולציין באיזו מידה הם מחבבים אותו. כל נחקר צפה כמובן בגרסה אחרת וראה מועמד אחר. מה היו התוצאות של מחקר זה??

ראשית, הנחקרים חיבבו יותר את המועמד המבריק מאשר את המועמד הבינוני. ממצא זה אכן תומך בתיאוריה אחרת בפסיכולוגיה הגורסת כי חיבה לזולת עומדת ביחס ישר לתכונות החיוביות המיוחסות לו.

שנית, מסתבר כי הנחקרים חיבבו יותר את המועמד המבריק שפישל מעט מאשר את המועמד המבריק שהופעתו הייתה ללא דופי. כלומר, המעשה השלומיאלי סייע למועמד המבריק להיראות יותר אנושי וכך העלה את החיבה של הנחקרים כלפיו. עם זאת, חשוב לציין כי חולשות וטעויות הן יותר “סקסיות” כאשר הרושם הראשוני הוא חיובי וכאשר מדובר בכמות מועטה. מדוע? מאחר וממצא נוסף מהמחקר הזה מראה כי התוצאות של פשלה שמגבירה חיבה לא עבדו כאשר היה מדובר במועמד הבינוני. כלומר, בגרסה של המועמד הבינוני הפשלה של הכתמת הבגד דווקא הפחיתה מהחיבה של הנחקרים כלפיו.