נקודת המבט שלכם שאתם מעבירים לאחרים

נקודת המבט שלכם שאתם מעבירים לאחרים

תוכן השיחה שלנו עם אחרים מגלה להם את השקפת החיים שלנו , בין אם נרצה, ובין אם לא. כאשר אנחנו יוצרים שיח עם אדם אחר יש לנו בחירה ( אם כי לא מודעת לפעמים.. כי זה כבר הרגל למשל לקטר…) באילו נושאים להתמקד ומה לומר על הנושאים הללו.

מדוע זה חשוב?

מאחר וההתמקדות הכוללת שלנו תקטלג אותנו בעיני האחר למשל,  כאופטימיים או פסימיים, כעמוקים או שטחיים, כרגזנים או חסרי דאגות, כאנוכיים או נעימים ואפילו  כאינטליגנטיים יותר או פחות. הנושאים שבהם החלטנו להתמקד בשיח מעבירים לאחר שמולנו מסר עוצמתי מאוד לגבי מי אנחנו.

אם התמקדנו בחיובי יותר מאשר בשלילי באופן כללי וגם בדברים פחות נעימים, רוב הסיכויים שנעביר מסר של אנשים שלוקחים דברים בקלות, נעימים, חיוביים ואפילו מצליחים ואנשים יראו בנו נכס חברתי. אם לעומת זאת החלטנו להתמקד בעיקר בשלילי (מהתלוננות על פקק התנועה, הצפיפות ועד האשמת כל העולם בכל הקשיים שאנו חווים בחיינו), ניתפס כאנשים פסימיים, מתלוננים כדרך קבע ואנשים יראו בנו עול חברתי. עם זאת, חשוב להבחין גם ברמת האופטימיות שאנו מפגינים!

אם לאורך כל השיח אנחנו מספרים כמה הכל מדהים ונפלא ויפה וכולם מקסימים ואהובים, ותוכן שיחתנו כולל אינספור של ביטויים חיוביים קיצוניים ומוכללים, זה עלול להדליק נורה אדומה לאנשים העומדים מולנו. הם יטילו ספק בכנות שלנו ואפילו ברמת האינטליגנציה שלנו ואנו עלולים להיתפס על ידם כשטחיים מאוד, מעייפים חברתית ולא מעניינים כלל.

אז מה המינון הנכון של אופטימיות? ראשית, הסדר משנה! להתחיל עם תוכן חיובי זה בהכרח עושה רושם טוב יותר. שנית, בהמשך השיחה חשוב לאזן את החיובי על ידי שזירת הערות ביקורתיות לפעמים, על ידי כך שנבחר לשוחח גם על דברים ניטראליים שלא מלהיבים אותנו ובעיקר על ידי שנשאל את האחר לדעתו.