מהו הסוד ליצירת רושם ראשוני חיובי?

מהו הסוד ליצירת רושם ראשוני חיובי?

קרה לכם בעבר שביקרתם אצל חבר/חברה חדשים והיה לכם ממש כיף אך כאשר רציתם להיפגש שוב הצד השני דווקא נמנע מכך? חזרתם פעם מדייט ראשון מאוד מרוצים כי נהניתם אך כאשר התקשרתם למחרת היום סיננו אתכם?

הסיבה להתנהגות ה"לא רציונלית" (מבחינתנו כמובן…) של הצד האחר היא ההתמקדות שלנו בעצמנו בפגישות ראשונות כאלה. בדרך כלל בפגישות ראשונות ההתמקדות שלנו היא במה שאנחנו אומרים, בנושאים עליהם אנחנו מדברים ובתחושות שלנו לגבי עצמנו. ההתמקדות שלנו בעצמנו היא לא נקודתית כלל, באופן כללי הרבה יותר קל לנו למשל לחשוב על האופן שבו אחרים משפיעים עלינו מאשר על האופן בו אנחנו משפיעים על אחרים, ולעיתים קרובות נותר בנו הרושם שרק האחר משפיע עלינו, שההתנהגות והתגובה שלנו היא תוצר ישיר של ההתנהגות והתגובה של האחר, אבל זה לגמרי לא מדויק! ננסה זווית ראייה אחרת במקצת.

האם חשבתם פעם מה הקשר בין איך אתם מרגישים לגבי עצמכם בפגישה הראשונה עם מישהו לבין האופן בו אתם מחבבים או שאינכם מחבבים את האחר ששהה במחיצתכם?

כאשר אנחנו במחיצת אנשים שגורמים לנו להרגיש טוב עם עצמנו, שאנו מרגישים שמעריכים אותנו, מכבדים אותנו ומבינים אותנו, אנחנו באופן ישיר אך לא מודע משליכים עליהם תכונות טובות והתחושה שלנו לגביהם כמעט תמיד תהיה טובה, אנחנו נחבב אותם. הרבה יותר ברור ומודע הצד ההפוך של הסיטואציה הזאת. כאשר אנו במחיצת אנשים שגורמים לנו להרגיש רע עם עצמנו, שמעליבים אותנו, דוחים אותנו או מתנהגים אלינו באיפוק ובריחוק, אנחנו באופן ישיר משליכים עליהם תכונות שליליות ובלשון המעטה איננו מחבבים אותם. תמיד יותר קל לנו להבין את הקשר בין התחושה שהאחר מעורר בנו לגבי עצמנו (תחושה טובה או רעה) לבין התחושה שלנו כלפיו (אוהב או שונא), אך הרבה יותר קשה לנו לקלוט או להבין שגם אנו משפיעים על האחר בדרך דומה להפליא!

כאשר אנחנו נותנים לאחר תחושה טובה עם עצמו, כאשר אנחנו מכבדים, מערכים ומבינים את האחר מולנו, הוא משליך את התחושה הטובה שהוא מרגיש לגבי עצמו עלינו והוא מחבב אותנו יותר. לעומת זאת, כאשר מכל סיבה שהיא אנחנו גורמים לאחר להרגיש תחושה רעה לגבי עצמו, מעליבים ופוגעים בו, מקטינים ומקניטים את האחר, הוא ישליך את התחושה הרעה שלו לגבי עצמו עלינו, יחיל עלינו תכונות שליליות וסביר מאוד שלא יאהב אותנו. וחשוב להדגיש שלעיתים מצבים שונים שלנו ואפילו מצבים מנוגדים כמו יהירות, רגשי נחיתות, חוסר ביטחון או ביישנות יכולים לגרום לאותה התנהגות שתביא לתחושות שליליות של האחר לגבי עצמו.

לכול אינטראקציה ראשונה יש כמה זוויות ראייה רגשיות שונות, חלקן אינן מודעות ולכן חשוב לדעת אותן.

זווית הראיה הרגשית הראשונה היא ההתמקדות בתחושה שלכם לגבי עצמכם.

בהתמקדות זו נשאל את עצמנו למשל, מה אני מרגיש עם עצמי כאשר אני בחברת האחר? האם אני מרגיש נינוח, אנרגטי, מדוכא, משועמם, מאוים? מאחר וזאת ההכוונה הראשונה שנרגיש לרוב נשים לב לדברים שאנחנו אומרים בשיחה ולנושאים שאנחנו מדברים עליהם. באופן לא מודע אם נרגיש מאוימים או משועממים, נחבב פחות את האחר. לעומת זאת, אם נרגיש מעניינים, נינוחים ו/או אנרגטיים, יגברו הסיכויים שנחבב את האחר.

זווית הראיה הרגשית השנייה היא ההתמקדות בתחושה שלכם לגבי האדם האחר.

אם נרגיש מאוימים בזווית הראייה הרגשית הראשונה, יתכן מאוד ולא נגיע כלל להתמקדות הזאת. אולם, אם נרגיש בנוח אל מול האחר שמולנו, נוכל לשחרר אנרגיה על מנת לבחון עד כמה אנחנו מחבבים את האדם שנמצא מולנו. בהתמקדות זו אנו למעשה מגבשים את הרושם הראשוני שלנו על האחר, המידע שנסתמך עליו יהיה מועט (ופעמים רבות דווקא לא מאפיין את האדם שמולנו) אך מידע זה יקבע מבחינתנו את מרכיבי האישיות שנגבש לגבי האחר ולכן מידע זה יקבע האם ועד כמה נחבב אותו.

בהתמקדות זו נשאל את עצמנו גם אם באופן לא מודע למשל, איך האחר מגיב כלפי? מה הוא אומר? איך הוא אומר? מה ואיך הוא עושה? ומה שפת הגוף שלו משדרת אלי.

שתי זוויות הראייה הרגשיות הבאות הן עוד הרבה פחות מודעות ואינטואיטיביות לנו אך הן מאוד חשובות!

זווית הראיה הרגשית השלישית היא ההתמקדות בתחושה שלכם לגבי מה שהאדם מרגיש כלפיכם.

זאת ההתמקדות שבה אנו מנסים להעריך מהו הרושם הראשוני שגיבש עלינו האדם האחר! זאת התמקדות סופר חשובה מאחר וברוב המקרים אנחנו מאוד רוצים לעשות רושם ראשוני טוב על אחרים.

בהתמקדות זו נשאל את עצמנו באופן לא מודע האם האחר מביט בי, מחייך אלי, רוכן לעברי? האם הוא מתעניין בי ושם לב אלי? האם הוא מגיב בחיוב להערות, דעות ותגובות שלי? האם הוא כמוני/ דומה לי?

מאחר ורוב הזמן אנחנו עסוקים בתחושה שלנו לגבי עצמנו, אנחנו בקלות יכולים לפספס את זווית הראייה החשובה  הזאת. ומאחר רוב האנשים אינם מודעים כלל להתמקדות הזאת הם אינם מבינים מדוע האחר לא מבקש את קירבתם לאחר המפגש הראשון.

זווית הראיה הרגשית הרביעית היא ההתמקדות בתחושה שלכם לגבי מה שהאדם האחר מרגיש כלפי עצמו.

זהו סוד הקסם! זהו הסוד הגדול שאיננו מודעים אליו רוב הזמן. הסוד שבאפשרותו לפתוח עבורנו דלתות ולגרום לאחרים לגבש עלינו רושם ראשוני חיובי. ואם תשימו לב, זוהי בדיוק ההתמקדות שנידונה בתחילת המאמר, זוהי ההשפעה שלנו על התחושה של האחר לגבי עצמו.

השאלות הנכונות בהתמקדות זאת הן לדוגמא, האם גרמנו לאחר להרגיש מוערך, גאה, מוצלח, מקצועי, אהוב, יודע, יכול? או שגרמנו לו להרגיש לא מוצלח, קטן, לא שווה או פחות שווה, לא חכם, מגושם, לא מוערך?

בואו ננסה לזכור להבא שהאופן שבו האחר ירגיש כלפי עצמו לאחר המפגש אתנו, ישפיע ישירות גם אם באופן לא מודע, על התחושה שתהיה לו כלפינו. ולכן חשוב שנכניס ללקסיקון שלנו את השאלה הבאה לאחר מפגש ראשון עם מישהו (ולדעתי לאחר כל מפגש שהוא באופן כללי…), האם השארתי את האחר בתחושה טובה לגבי עצמו?

ככול שנצליח להיות מודעים לזווית הראייה הרביעית בעת המפגש הראשון, ונלמד להעביר את ההתמקדות מהתחושות שלנו אל התחושות של האחר, כך נוכל לגרום לאחר לחוש טוב עם עצמו ונגדיל משמעותית את הסיכויים להשאיר עליו רושם ראשוני חיובי.

לסיכום, אם ביקרנו אצל חבר/חברה חדשים והיה לנו ממש כיף אך הם נמנעו מלפגוש אותנו שוב או שחזרנו מדייט שמאוד נהנינו בו אך סיננו אותנו בהמשך, כנראה שההתמקדות שלנו במפגש עמם לא הייתה בזווית הראייה הרגשית השלישית ובוודאי לא ברביעית. ולכן, על אף שאנחנו נהנינו כי האחר עשה עלינו רושם טוב, אנחנו כנראה לא השארנו עליו רושם ראשוני חיובי.