איפה אתה ממקום כרגע במודל הלחץ/חרדה הזה ?

בהמשך למאמר הקודם שלי, אציג פה בפירוט את המודל של הפסיכולוג הקנדי הנס סליה, להבנה ממוקדת יותר של לחץ וחרדה.

על מנת למקסם את היכולות שלנו להתמודד במצבי לחץ/חרדה, ננסה להבין יותר לעומק את ארבעת האזורים השונים במודל של סליה.

האזור הראשון – ״האזור הרגוע״ 

אנשים שנמצאים באזור זה בעקומת הלחץ/חרדה, כמעט ולא חשים לחץ/חרדה !

המחשבות בראשם והפטפוט הפנימי שלהם מזינים אותם שוב ושוב שאין שום סיבה לדאגה, ושהכל מסתדר בסופו של דבר.

אתם חושבים שזה טוב? לא בהכרח !

במחשבות בראשם והפטפוט הפנימי יספרו להם ״שזה לא שלהם״, ״שזה לא מספיק חשוב״ ושמישהו אחר כבר יטפל בזה.

ישנם אנשים שאת רוב חייהם מעבירים בחלק הזה של עקומת המודל, הם לא רוצים לחוות לחץ/חרדה מכל סוג שהוא, הם רק רוצים להסתדר עם החיים הללו.

אנשים אלה מניחים שזה המקום האידיאלי להיות בו, אבל זה לא נכון כלל !

אנשים שמעבירים את רוב זמנם באזור זה של עקומת הלחץ/חרדה, גורמים לכך שהחיים פשוט יחלפו על פניהם, שהחיים יעברו לידם אבל לא דרכם, וגם אם הם לא מצליחים בכך הם מצטמצמים לחיים חסרי משמעות.

״האזור הרגוע״ במודל הלחץ של סליה הוא לא מקום רע! הוא מקום נהדר על מנת ״לקפוץ״ אליו מדי פעם בכדי לפרוק לחץ/חרדה, אך לא על מנת לחיות בו באופן קבוע.

והכי חשוב, זה לזכור שעל מנת לפרוק לחץ, צריך קודם להימצא בו.

האזור השני נקרא ״האזור הדינמי/אזור הריגוש״ 

זהו האזור החשוב ביותר במודל, זה החידוש בהבנה שלנו כיצד בני אדם תופסים לחץ/חרדה. זהו בעצם הלחץ האופורי שהסברתי לגביו במאמר הקודם.

אנשים שנמצאים באזור זה בעקומת הלחץ/חרדה, חשים את האדרנלין בגופם, הם ירגישו מתוחים אבל גם נרגשים, מרוגשים ונחושים.

באזור זה אנחנו מרגישים שכל רגע ״בזמן זה״ קובע עבורנו (כמו למשל תחרות, בחינה, דייט, נשיקה ראשונה).

גם באזור הזה אנחנו מרגישים לחץ/חרדה, ועם זאת, זה הזמן שנרגיש שאנחנו במיטבנו !

נרגיש שאנחנו מתקדמים לעבר המטרות שהצבנו לעצמנו, שאנחנו מגשימים את הפוטנציאל שלנו !

על מנת לחיות חיים מאתגרים ומשמעותיים, זה האזור בו אנחנו צריכים להימצא רוב חיינו.

אזכיר שוב – גם באזור זה אנו מרגישים לחץ/חרדה, אבל התפיסה שלנו צריכה להיות שהלחץ והחרדה שאנו חווים דרושים וחיוביים .

האזור השלישי נקרא ״אזור הנסערות/הצפה רגשית״ 

אנשים שנמצאים באזור זה בעקומת הלחץ/חרדה, יחושו שהם סובלים מלחץ/חרדה ודאגות רוב הזמן בחייהם.

המחשבות בראשם והפטפוט הפנימי שלהם מזינים אותם כל הזמן בכך שאין להם אפשרות לצאת מהמצב הזה, שהם לא יודעים איפה להתחיל לסדר את העניינים, שאף אחד חוץ מהם לא באמת יכול להבין את הלחץ/חרדה שהם חווים.

אנשים אלה מרגישים מצוקה. היכולת שלהם להכיל היא קטנה והם חושבים רוב הזמן על עצמם בחוסר אונים כך שאין פתרון למצבם.

אני משערת שכל אחד מאיתנו מבקר לפרקים גם באזור זה – זהו הלחץ השלילי שסליה מתאר, והמטרה שלנו היא לשהות באזור זה כמה שפחות בחיינו, ולכמה שפחות זמן בכל שהייה כזאת.

האזור הרביעי נקרא ״אזור האובד עצות״ 

אנשים שנמצאים באזור זה בעקומת הלחץ/חרדה שוקעים לעולם בו הכל מציף אותם ומאיים עליהם. הם באמת, ברמה הסובייקטיבית, לא ״רואים״ שאפשר אחרת, עבורם זה אזור ללא מוצא! לתמיד!

האנשים האלה מניחים שאין להם יכולת להתמודד עם המציאות, מרגישים שהכול סוגר עליהם מכל כיוון. ברמה כזאת של לחץ/חרדה, הם לא מסוגלים להתרכז והם תמיד נכשלים בהכל.

ההבדל בין האזור השלישי (נסערות/הצפה רגשית) והאזור הרביעי הוא שאנשים שנמצאים באזור השלישי עדיין יותר ממוקדים לגבי המצבים הספציפיים שגורמים להם לחץ/חרדה, בעוד שאנשים ששוהים באזור הרביעי מניחים שזה יהיה מצבם לעד.

אנשים אשר נמצאים באזור זה זמן רב יחושו חוסר תקווה, חוסר אונים ותחושת דיכאון בנוסף על תחושת הלחץ והחרדה.

כמובן שתקופות שונות בחיינו נשהה באזורים שונים של המודל הזה לפרקי זמן המשתנים מאדם לאדם.

אז לאחר שניסינו להבין איפה אנחנו ממוקמים כרגע במודל הלחץ/חרדה של סליה, במאמר הבא אפרט כלים להתמודדות עם לחץ/חרדה.